משברים קורים לנו בחיים בשלל צורות, ממשבר אמצע החיים, ועד למשבר בזוגיות, יכול לבוא גם כמשבר זהות, ואפילו בשקט בשקט כמשבר רוחני, אבל אם ככה מה הוא טיבו של משבר בכלל?

משבר מתחיל ממקום שאנו שואלים שאלות עמוקות, וחד משמעיות על המקום שאנחנו נמצאים בו, זה יכול להיות ביננו לבין עצמנו, ביננו לבין המציאות, ביננו לבין החיים, וביננו לבין בני הזוג שלנו, הנושא המהותי הוא שאנחנו באמת נמצאים בספק לגבי כל התפיסות ששירתו אותו היטב עד כה, ויותר זה לא עובד עבורנו, לא משנה מה אנחנו עושים

אנחנו מרגישים, אבודים, חסרי שליטה, לעיתים זה יכול לשלוח לדיכאון, ולתחושה של חוסר אונים, שאין איך לצאת מזה ולאן ללכת, כמו תחושה שהעולם שהכרנו עד כה נסגר בפנינו, וכל מה שהכרנו כבר לא מיטיב איתנו, הנושא הזה מעורר הרבה מאוד חרדה ועשוי אפילו לפגוש אותנו בפחד קיומי.

אך האמת היא שבנקודות האלו שאנחנו חווים אותם ללא מוצא, שם אנחנו משילים מעטה כבד ושריון חזק שלא איפשר לנו להוציא מהות ענווה צנועה ופשוטה יותר לחיים מעצמנו, משהו מתפורר והפחד הוא שכל המוכר והידוע יעלם, כי אנחנו חוששים מהבאות, אבל האמת היא שיש אימרה ב״זן הסיני״ שאומרת שכלי חרס שנשבר מתקנים אותו מזהב ולאחר מכן הוא נתפס כאומנות כי הוא מסמל את האור שיכול לצאת דרך הסדקים.

כשאנחנו בוחרים למצוא ולראות את השינויים לקבל אותם לחיקנו ולחבק אותם, אנחנו בעצם נותנים לעצמנו בחירה ליצור מעבר קל בין הלא מוכר, והלא ידוע והמחריד, אל מקום שמסכים להתבונן באור שונה, חדש ומיטיב על עצמנו ועל הדברים שקורים לנו, הפוטנציאל כאן למעשה נפתח ומשנה את הדרך בה אנו מתייחסים לעצמנו, אל החיים וכתוצאה מזה אל העולם והאנשים שאנו נמצאים סביבם. 

המהות היא לאפשר לחדש להיוולד ולצאת אל העולם, ולתת לישן להשתחרר, לרוב השינויים יראו כמו השקפת עולם עמוקה ורחבה יותר, הרגלי חיים, שינויי תזונה, אורח חיים בריא, חיבור לטבע, ועוד. אך הנושא העיקרי הוא להתמסר אל השינוי העמוק המתחולל ללא שליטה ולמצוא את נקודת המאזן מתוך ה״אני״ החדש שרוצה לצאת לעולם. 

הסדקים והשבריריות שעברנו דרכם, הם מה שהופך להיות לנו למקור חוכמה, תבונה, ועוגן בחיים. ומשם מתממש הפוטנציאל האמיתי שלנו.